כעסים כמסווה למניפולציה 

כותרת המאמר: "כעסים כמסווה למניפולציה" יכולה לגרום להרמת גבה. כמו שאמר לי פעם מישהו: " מה פתאום מניפולציה? איך הגעת לזה? כאשר אשתי מתנהגת בחוסר אחריות עם הילדים, ולא מכינה אותם לשינה, והשעה כבר תשע וחצי בלילה, מן הסתם אני אכעס. רוב היום היא מתעסקת בעניינים טריויאליים שאפשר לוותר עליהם, אבל היא דוקא מתעלמת ממה שאני אומר לה, והיא ממשיכה לעשות את השטויות שלה עד שפתאום היא מגלה שהשעה מאוחרת ואין לה כבר כוח לטפל בילדים. היא תפסה אותי כפרייר שכל פעם שהיא עייפה אז אפשר לנצל אותי ולדרוש ממני להכין את הילדים לשינה. אז איך את רוצה שאני לא אתעצבן? כשבן אדם מתנהג בחוסר אחריות, אני מתעצבן. זכותי להתעצבן. אני לא אתן לה לנצל אותי. אני לא פרייר של אף אחד.  ואם אני צועק ומקלל - סימן שיש לי סיבה טובה מאוד. סימן שהיא נצלנית ותככנית. היא כל היום חושבת איך לסנג'ר אותי. אני לא נותן לה לעשות את זה אף פעם. אותי לא יסנג'רו."

ממממ.... דברים כדורבנות.....

החלטתי לשאול את הבחור כמה שאלות: 

"ואחרי שאתה צועק ומקלל, מה היא עושה?"

"אחרי שאני צועק ומקלל היא מטפלת בהם.  בשביל מה לחכות שאני אתעצבן? היא לא יכלה לעשות את זה בלי זה?"

"ואחרי שהיא מטפלת בהם, מה היא עושה?" המשכתי לשאול

"אחרי שהיא מטפלת בהם היא באה אלי ומבקשת סליחה. היא יודעת שהיא אשמה בכל. היא יודעת שככה לא מתנהגים, אבל היא בכל זאת עושה את זה".

"ואתה סולח לה?" התעניינתי.

"לא מיד. היא מתחננת קצת, ואחרי כמה תחנונים היא מכינה לי משהו טוב לאכול, מעסה לי את הרגליים ואת הגב, ואז אני סולח לה."

"ומה זה עושה לה?" המשכתי.

"היא שמחה ומאושרת על שסלחתי לה. היא עושה לי עיסוי ומבטיחה שהיא תשתנה..."

"אבל היא לא משתנה...." , סיימתי את דבריו.

"נכון. היא לא לומדת לקח".

"וזה בסדר לך שהחיים שלכם כאלה?" הסתקרנתי.

"כן. לי זה בסדר. כל עוד בסוף היא מתקנת את המצב."

הבנתי....

מה הבנתי?

הבנתי מה קורה פה. יש ביניהם מערכת יחסים של מניפולציות לא מודעות מצד שניהם.

מצידו של הבחור, המניפולציה היא: להשאיר את המטלות הכבדות לאישה, ביודעו שיהיה לה קשה לבצע אותן. ומכיוון שהיא חסרת ביטחון ותלותית, היא תעשה את זה בכל זאת כדי לרצות אותו. בכך שהוא יתעצבן עליה ויקלל אותה, הוא יהיה הקורבן והמסכן והצודק, והיא תהיה ה"אשמה". לאחר מכן, היא - אכולת רגשות אשם - תבוא אליו ותפנק אותו.

תגידו לי: במצב כזה, מי ירצה לוותר על הכעסים?

וזו היא המניפולציה.

ומצידה של הבחורה (אשתו), גם יש מניפולציה: בכך שהוא כועס עליה היא מקבלת יחס, וגם בכך שלאחר הכעסים כאשר היא מפנקת אותו, היא מקבלת יחס. היא אפילו לא מביאה בחשבון חלוקת תפקידים ביניהם.

שני בני הזוג הם קורבנות של מניפולציות. הם לא חושבים על אפשרויות אחרות לקבל יחס. זה מה שהם רגילים. וזה מה שהם יודעים. 

ואתם?

במידה שאתם שייכים לאלה שכועסים, תחשבו על דרכים אחרות להשיג את מבוקשכם. 

במידה שאתם שייכים לאלה שמרצים את בן הזוג/בת הזוג, תחזקו את הדימוי העצמי שלכם, את הזהות העצמית ואת הביטחון העצמי שלכם. 

תבינו: האפשרויות הנוספות קיימות. השאלה היא מה אתם מוכנים לעשות בשביל לייצר אותן.